היית כל כך מתוק אליי. אתה היית אחד האנשים שבאמת החזיקו אותי כשבזבזני הזמן ורעש התעשייה התחילו להפיל אותי לזמן מה. נתת לי יותר ממה שביקשתי, היית אדיב וקשוב. גרמת לי להרגיש שאני האישה היחידה בעולם שרצית להקשיב לה.
היינו מדברים הרבה, היינו מזדיינים ואתה שימח אותי בדרכים הכי לא אנוכיות. הענקת לי מתנות ומעולם לא ידעתי למה או אפילו איך להודות לך. נתת לי דברים מתחשבים יותר מכל אדם אחר, בלי שבקושי הכרתי אותי בכלל.
אולי המילים הנכונות לא נאמרו או בזמן הנכון. אולי ראיתם אותי מספיק, חקרתם אותי מעבר לגילוי. אולי הייתי צריכה לתת לך עוד זמן נוסף או לרדוף אחריך לעתים קרובות יותר. כי עזבת.
אני רואה אותך מרחף באינטרנט. אני רואה אותך רודף אחרי יפהפיות אחרות כמו פרפרים. אני לא מרגישה קנאה, אני לא ממש יודעת איך, אבל אני מרגיש אכזבה, מעצמי.
אני תוהה אם לא החזרתי לך מספיק על טוב הלב שלך. אני תוהה למה ציפית כשהרעפת עליי את ההערצה והמתנות שלך. נפתחתי קצת יותר מדי? האם הפגמים שלי שאמרת שאתה אוהב פגמו את הטיפול שלך בי? האם כל זה היה אמור להגיע לאנשהו? האם הייתי אמורה לאהוב אותך? אכפת לך יותר מדי ולי פחות מדי? או להפך? האם ההתנהגות שלי אומרת שאני עושה דברים מגניב מדי?
האם הייתי פנטזיה חולפת? העדפת את הרעיון שלי על פני הדבר האמיתי?
אני מתגעגעת אליך, אני מודה. הדרך קצרת המועד, אולי חסרת המשמעות אך יוצאת הדופן שגרמת לי להרגיש. אני מתגעגעת להערצה שלך, למנהג שלך ולמוזרויות הקטנות שלך. אני מתגעגעת להוסיף משמעות לחיים שאמרת שאתה לא אוהב. אני מתגעגעת להיות במרכז תשומת הלב שלך, חולשה עבורי אני מודה. האגו שלי חבול וחש געגוע.
אני מקווה שאתה בריא, בריא ומאושר. אני מקווה שעזרתי לך להשיג את הביטחון שאמרת שחסר לך בזמני איתך בתור נערת ליווי, מספיק כדי לחקור רחוק יותר. אולי מצאת אהבה, אולי לא, אבל אני מקווה שבכל זאת עזרתי לך במסע שלך, אני מקווה שלפנק אותי גרם לך להרגיש טוב כמו שזה הרגיש לי. אני מקווה שהניצוץ בעיני לפחות מתנגן בזיכרון שלך מדי פעם. יחד עם דברים אחרים.
אני נאבקת במילים, לפעמים. אתה יודע, ראית אותי מגמגמת ומתלבטת, ולא גרמת לי להרגיש רע בגלל זה. יש לי מוזרויות והלוואי שיכולתי לסנן את זה טוב יותר כדי להגיד את הסוג הנכון של תודה, אולי אז עדיין היית במיטה שלי, החדשה שעזרת לי לקנות.
הערכתי אותך. אני מעריכה את כל מה שעשית וזה היה די והותר. אני מניחה שאני רק תוהה למה, בסופו של דבר, לא הייתי.
כתבות נוספות
