2003, אני הייתי ילדה תמימה במיוחד בת 22 עם חוב של שש ספרות מנישואים כושלים ותינוק לפרנס בעצמי. שנה לפני כן פנתה אליי חברה של אחותי שהציעה לי עבודה בסוכנות נערות ליווי בבת ים, לא היה לי מושג מה נערת ליווי עושה אבל ההצעה של 1000 שקל לשעה נשארה במוחי והתקשרתי לבחור כשהגעתי למקום הנמוך ביותר שהייתי מוכנה לרדת אליו. חשבתי שנערות ליווי זה למעשה ריקודים או אוננות, אפילו לא הייתי רקדנית טובה. אין לי מושג מה חשבתי לעצמי.
במבט לאחור, הפגישה הראשונה שלי הייתה אסון. יוסי, איש עסקים, היה סבלני במיוחד אבל הייתי כל כך חרדה. שתינו משקה, עישנו, והוא הציע לי קולה, קיוויתי שזה יעזור לעצבים שלי עוד שעה של פטפוט והוא שאל אותי מה אני יכולה לעשות – הבאתי שקית הלבשה תחתונה והצעתי לדגמן עבורו. איכשהו זה הספיק לו והנסיעה הביתה מאוחר יותר הייתה עד היום אחת הנסיעות הכי כיפיות שהיו לי.
מכל הדברים בחיים שאני אסירת תודה עליהם, זה מדורג גבוה מאוד – יצאתי מהחובות, קניתי בית וחזרתי ללימודים – סיימתי לפני שבועיים ללא חובות את אחד התארים המבוקשים מאוניברסיטה יוקרתית. אני עובדת באופן עצמאי מאז 2005 וכיום מפגש אחד איתי עולה 1500 שקל ומעלה. זה היה אורח חיים ששירת אותי היטב, פגשתי אנשים מדהימים וחוויתי חוויות בלתי נשכחות שאחרת היו בלתי אפשריות. לפרוש זה אחד הדברים הקשים יותר שאני צריכה לעשות אבל בעוד שלושה חודשים אני תולה את העקבים והולכת.
אני עדיין רואה את יוסי, כמובן שאני מזדיינת איתו עכשיו. זה לקח רק בערך ארבע פגישות ופיצוץ ענק עם לקוח עם ציפיות יותר מציאותיות כדי להבין מה אני אמורה לעשות, ואז למדתי איך לעשות את זה ממש טוב. ביליתי שליש מחיי בתור נערת ליווי בבת ים, אבל יש לי בית יפהפה עם תעודה גדולה על הקיר, ילד מאושר, מספר רכבים בחניה וכל האופציות פתוחות בפניי. אני אישה ברת מזל.
כתבות נוספות